יז בתמוז

נשברו הלוחות ונשרפה התורה והתיקון המשכת התורה שבע"פ ע"י ממשיכי התורה הגדולים בדורות, וזהירות מפורצי גדר. ענין הימים הוא לא להיות אבלים לשמה אלא ימי תיקון ותשוב.

חז"ל למדו מכך שדבר ה' חרות על הלוחות: אל תקרי חרות אלא חירות. שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה. כיצד לומדים זאת מהפסוק?

מדוע שבר משה את הלוחות? ההיתה זו פעולה של כעס, או פעולה רצונית שיש לה מטרה חינוכית?

משה רבנו משבר את הלוחות לעיניהם של ישראל. מדוע לא הניח את הלוחות בראש ההר והלא כבר שם ידע על עשיית העגל?

מהותו של חטא העגל היה בשתי טעויות: האחת כי ניתן "לכפות" את הקב"ה להשרות את שכינתו. והטעות השניה במחשבה שניתן לכפות את חכמי הדור. בניית המקדש היא תיקון לשתי הטעויות.

ביום התענית יש לעסוק בתשובה. בכלל זה יש לחזק את הקישור הפנימי לתורה והרצון לקיים מצוות על ידי הכרת ערכן ושמחה בעשייתן.

א. ממתי מתחילים מנהגי האבילות? ב. מטרת התענית – לעורר לתשובה ג. השאלות שאף אחד אינו שואל ד. מתי הובקעה העיר? (עמו אנוכי בצרה) ה. שבירת הלוחות – כוחה של התשובה ו. הקשר בין הדברים שארעו בי"ז בתמוז ז. סוד הנסירה, והיחס לתקופת האבילות בתקופתינו.

הקשר בין חמשת הדברים שאירעו בי"ז בתמוז; חטא המרגלים בט' באב; חומרת חטא המרגלים; יישוב הארץ תיקון המרגלים.

יום צום - יום התבוננות ותשובה הוא. כי אכן אין אנו צמים על עבר רחוק שמעבר להשגתנו. צמים אנו על מצבנו אנו. האם חומות ירושלים שנפרצו נבנו שוב? האם חודש כבר התמיד?